אין ספק שאחד השלבים המרגשים והמורכבים ביותר בצמיחה של עסק משפחתי הוא הרגע שבו המשפחה מתרחבת. הילדים גדלים, מתחתנים, ולמערכת נכנסים בני ובנות זוג חדשים – החתנים והכלות של הדור המייסד. לפעמים, באופן טבעי לחלוטין, עולה הרעיון לשלב אותם בתוך הפעילות העסקית.
על הנייר, זה נשמע מושלם: מדובר בכוח אדם זמין, אנשים עם מוטיבציה בשמיים, מחויבות עמוקה להצלחה של המשפחה, ולעיתים קרובות גם כישרון מקצועי אדיר וניסיון שמגיע מבחוץ ויכול להקפיץ את העסק קדימה.
אבל במציאות, כמו שכל מי שמנהל עסק משפחתי יודע, מדובר באחד הנושאים הרגישים ביותר על סדר היום.
כניסה של בן או בת זוג למערכת הקיימת יכולה לייצר, גם בלי להתכוון, המון דרמות קטנות. הדור המייסד (ההורים) עלול להרגיש פתאום צורך לגונן על מה שבנה ולגלות חשדנות; העובדים השכירים הוותיקים עלולים לפרש את השילוב הזה כפרוטקציה שתחסום להם את אפשרויות הקידום; והילד או הילדה? הם מוצאים את עצמם נקרעים בתווך, בין הנאמנות המוחלטת לבן הזוג בבית לבין המחויבות והכבוד להורים בעבודה.
כשיש קצר מקצועי בין חתן לחמיו, או בין כלה לחמותה, הוויכוח הזה לא נשאר במשרד. הוא נוסע יחד איתם הביתה, נכנס לתוך הסלון הפרטי ומאיין את השקט המשפחתי.
אז איך נהנים מהכישרון של בני הזוג ומשלבים אותם בצורה בריאה, חיובית ומקדמת? הנה חוקי הברזל שיעזרו לכם לעשות סדר וליצור הרמוניה:
עסקים משפחתיים רבים בוחרים לייצר חומת הפרדה מוחלטת מתוך מקום של הגנה ושמירה על היחסים. הם קובעים חוק ברזל באמנה המשפחתית: בני ובנות זוג לא עובדים בחברה בשום תפקיד.
חשוב להבין – החלטה כזו היא לא "נגד" אף אחד, והיא לא אומרת שלא סומכים על החתן או הכלה. להפך, היא מגיעה מתוך רצון עמוק לשמור על הזוגיות של הילדים נקייה מלחצים עסקיים, ולמנוע מראש תחרות, קנאה או אי-נעימויות סביב שולחן השבת. כשזה חוק קבוע שחל על כולם באופן שווה, אין פגיעות אישיות ואין תחושת קיפוח.
אם החלטתם שכן נכון ונכון לשלב בן או בת זוג בעסק, המפתח להצלחה הוא ענייניות מוחלטת. כניסה של בן זוג צריכה לקרות רק משום שיש לו ערך מקצועי אמיתי לתרום, ומפני שיש בעסק צורך ממשי ופתוח בתפקיד הזה.
כדי למנוע שמועות, תסכולים או הרגשה של איפה ואיפה מצד עובדים אחרים או בני משפחה נוספים, הכל חייב להיות שקוף. הגדרת התפקיד, תנאי השכר, שעות העבודה והבונוסים – כולם צריכים להיות תואמים בדיוק למקובל בשוק העבודה עבור תפקיד דומה. כשהכל נעשה "לפי הספר", רעשי הרקע נעלמים.
זה אולי הטיפ הכי פרקטי שיש: בן או בת זוג שנכנסים לעסק לא צריכים להיות מנוהלים ישירות על ידי בני הזוג שלהם, ובטח שלא על ידי חמיהם או חמותם. ערבוב של ניהול מקצועי ויחסים משפחתיים קרובים מדי ביום-יום הוא מתכון לעומס רגשי קשוח.
הפתרון הטוב ביותר הוא להציב את בן הזוג תחת ניהולו של מנהל מחלקה מקצועי, או מנהל שכיר חיצוני בעסק. הפרדה זו עושה פלאים. היא מאפשרת להם לקבל משוב אובייקטיבי, מקצועי ונטול מטענים, נותנת להם את המרחב לצמוח בזכות עצמם, ומורידה בצורה משמעותית את רמת האמוציות בתוך המשפחה.
לפתוח את דלת העסק לחתנים וכלות זו הזדמנות מדהימה להזרים דם חדש, אנרגיות וכישרון לארגון, אבל זה דורש בגרות ניהולית גבוהה. הסוד הוא פשוט לא להשאיר דברים באוויר. חוקים ברורים, הגדרות מדויקות ושקיפות מלאה הן הדרך היחידה להבטיח שכולם ירגישו מוערכים, במקום הנכון להם, ושהעסק ימשיך לצעוד קדימה בראש שקט.
מרגישים שהשילוב של בני המשפחה בעסק מייצר קצת מתחים? מתלבטים איך להגדיר את התפקידים בצורה שלא תפגע באף אחד? בשביל זה אנחנו כאן.
אנחנו ב-ENOVA מתמחים בליווי עסקים משפחתיים, בבניית אמנות משפחתיות, וביצירת מבנה ארגוני ששומר גם על הצמיחה של העסק וגם על השלווה בתוך הבית. מוזמנים ליצור איתנו קשר, נשב לשיחה פתוחה בגובה העיניים ונמצא יחד את הנוסחה המדויקת עבורכם.